על סדר היום

אהרן ברק מסיר את הכפפות: "מה שקרה באירופה קורה גם אצלנו"

אין זה סוד שהתקופה הנוכחית מאופיינת במתקפה חזיתית של המערכת הפוליטית על מערכת המשפט, על כל שלוחותיה. המתקפה הזו, המתקיימת בכל החזיתות, מעוררת מאליה את השאלה – היכן קולם של השופטים בדימוס? היכן קולה של האקדמיה? הקולות הללו נשמעים, כך נדמה, מעט מדי וחלש מדי, נוכח עוצמת המתקפה.

מי שבכל זאת משמיע את קולו מדי פעם, בראיונות ובהרצאות, הוא נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק. אך גם ברק עדיין אינו משתמש ברטוריקה המתאימה למצב חירום. הוא מנסה לחבק בדבריו הפומביים את שרת המשפטים איילת שקד, את ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאילו מסרב להאמין שאכן כוונתם המוצהרת והמפורשת היא לחרב את מפעל השפיטה המפואר שנבנה בישראל.

הבוקר שוחח ברק עם סטודנטים למשפטים במכללת ספיר בשדרות – ונדמה שכעת הכפפות הוסרו. דבריו של ברק הבוקר, שבמסגרתם הוא מאפיין לראשונה את המתרחש בישראל בתקופה הנוכחית כמגמה בעלת מאפיינים פשיסטיים, ומשווה לראשונה את המגמה הזו למה שמתרחש במדינות כמו הונגריה או פולין בשנים האחרות – משקפים עליית מדרגה. אם יש פעמון אזעקה רטורי – ברק מכה כעת בפעמון במלוא הכוח. זוהי קריאה התואמת את שעת החירום החוקתית שבה אנו מצויים.

"אנחנו נמצאים בתקופה קשה מאוד", אמר אהרן ברק, "מה שקרה באירופה, בשנים האחרונות קורה אצלנו עכשיו. אנחנו חשבנו שברור לגמרי שזכויות אדם הן חשובות, אפשר להגביל אותן אבל באופן מידתי, ושאין סכנה לביקורת שיפוטית ואין סכנה לבתי משפט. ולפתע פתאום, אנחנו מגלים שהקרקע מתחילה לרעוד".

"אנחנו מגלים שבית המשפט החוקתי ההונגרי, שהיה הנזר של אירופה מיד אחרי הריסת החומה הסובייטית, היה להם משפט יוצא מן הכלל. מה שהם עשו היום בהונגריה, בין השאר – תיקנו את החוקה ההונגרי כך שלבית המשפט החוקתי ההונגרי אסור להסתמך על פסקי דין של בית המשפט הקודם. לאיזה שפל הגיעה הונגריה. פיטרו את השופטים ומינו שופטים חדשים. פולין, שבית המשפט החוקתי שלה היה יוצא מן הכלל. והיום – נהרס לגמרי. וההרס נעשה בחוכמה. קודם כל מכניסים לשם אנשים "שחושבים כמונו". אחר כך מגבירים את הקצב, ואומרים מי שהגיע לגיל איקס – החוצה. אז מכניסים חדשים. ואם יש צורך מגדילים את בית המשפט. רעיון שגם אצלנו התחילו לחשוב עליו. ואז בסוף יש לנו בית משפט חוקתי "שלנו", ואז מתחילים החוקים "שלנו". אין צורך בפסקת התגברות, אין צורך בכלום, כי בית המשפט החוקתי שלנו יביא לכך שהחוקים שלנו יהיו חוקתיים. זו פולין היום".

"לצערי הרב אני רואה את המגמה הזו ממשיכה, והיא תעבור למדינות אחרות, לא בגלל הנימוקים הפולניים של התגברות הנאציזם, אלא בגלל שתי תופעות נוספות – האחת היא ביטחון, והשנייה היא פליטים. העם, ה"אנחנו" רוצים ביטחון ולא רוצים פליטים. זוהי סכנה לדמוקרטיה הליברלית באירופה. אנחנו עשויים להיות עדים לדמוקרטיות לא ליברליות. מונח שלדעתי יש בו סתירה פנימית".

"הרוח של בית המשפט העליון היום היא לא הרוח "שלנו", כדי להתגבר עליה צריך לאפשר לרוח "שלנו". איך עושים את זה? קודם כל ניקח את בית המשפט, נשתדל שהוא יהיה "שלנו". נמנה חברים "שלנו". אני חושב שהם לא הצליחו הפעם, ייאמר לזכותם של השופטים שהגנו על בית המשפט. אבל הסכנה הזאת קיימת. קודם כל נכניס את השופטים "שלנו", אחר כך נוכל לקצץ בסמכויות של בית המשפט, ולאחר מכן, לאחר שכולם יהיו "שלנו" נרחיב את הסמכויות שלנו, והם יעבירו את כל החקיקה "שלנו". וזאת באמת בעיה גדולה".

צריך לומר: מהדברים שאמר ברק לא לגמרי ברור האם ההשוואה היא רק לנעשה במדינות מסוימות באירופה בשנים האחרונות, או גם לתקופות אחרות בהיסטוריה האירופית. ברק הוא ניצול שואה, וכילד ברח יחד עם אמו מגטו קובנה שבליטא, לקראת קריסתה של גרמניה הנאצית. השואה ומאורעות מלחמת העולם השנייה טבועים עמוק בתולדות חייו. בספר "כבודו" מביאה המחברת, נעמי לויצקי, על בסיס עדותו של ברק בפניה, את זיכרונותיו מתקופה אפלה זו.

מיהם האנשים "שלנו"? לכך התייחס ברק כאשר דיבר על האופן שבו יש למנות שופטים לבית המשפט העליון. ברק לא הסתפק בתיאור העקרונות שלפיהם יש לבחור שופטים לערכאה השיפוטית הבכירה, אלא גם מתח ביקורת על גורמים בוועדה – תוך התייחסות מפורשת לשרת המשפטים איילת שקד – על הגישה המניעה אותם בבחירת שופטי העליון.

"בוועדה לבחירת שופטים, אני לא חיפשתי אף פעם מועמד שחושב כמוני. זה מעולם לא עלה בדעתי. חיפשתי את המועמד הטוב ביותר. אני יכול לתת כמה דוגמאות של מועמדים מצוינים שנבחרו ביודעי שהם לא חושבים כמוני. השופט מישאל חשין, אחד השופטים החשובים שלנו, גאון. נלחמתי כדי שייכנס לבית המשפט. השופט אשר גרוניס. יכולתי לחוש את הדעות שלו, אבל חשבתי שהוא שופט מצוין. הוא לא חושב כמוני, הוא לא "מאנשינו", אבל ידעתי שהוא טוב ונלחמתי כארי כדי שהוא יתקבל".

"יש לי תחושה שהשופטים שיושבים בוועדה לבחירת שופטים היום ממשיכים לחשוב כך, והם באמת מחפשים את המועמד הטוב ביותר. בין אם הוא חושב כמוהם או לא. לעומת זאת, יש לי תחוש ששרת המשפטים למשל, היא מחפשת אם הוא "חושב כמונו", והיא מוכנה לדחוף אנשים ש"חושבים כמונו" גם אם הם לא ראויים. אבל היא לא מצליחה, ואני בטוח שכל השופטים שמונו גם בתקופתה – אין לי טענות כלפי המינויים, הם בסדר".

פרק נכבד בדבריו הקדיש ברק להצעה לחוקק את "פסקת ההתגברות", בנוסח הקיצוני שאושר על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה. "צריך להיכנס לדיון איך אנחנו רוצים שיהיה הרוב לשינויים בחוקי היסוד שלנו. על זה לא קיימנו שום דיון. הייתה לי פגישה עם ראש הממשלה, שאני מכיר אותו ומוקיר אותו, הוא תמיד דיבר על הצורך להגן על בית המשפט, ואני מאמין באמונה שלמה שהוא אכן חושב כך. ואמרתי לו, אם אתה אכן חושב כך, ואתה דבק בעמדתך, אי אפשר לקבל עכשיו פסקת התגברות כזו או את השיטה האנגלית, שזה בכלל לבטל את פסק-דין "בנק המזרחי" לחלוטין. בוא תקים גוף מומחים שיציע לכנסת, אני מסכים שהכנסת היא זו שמחליטה – הכנסת הזו, לא כנסת אחרת – ונקיים דיון על זה".

ברק הגדיר את ההצעה, לאפשר "התגברות" של הכנסת על זכויות היסוד ברוב של 61 חברי כנסת – "הרס הביקורת השיפוטית. אני חושב שזה יהיה מאוד לא טוב למדינת ישראל. ברגע שיהיה חוק שהרוב הקואליציוני, כלומר 61, לא יאהב אותו, הוא יתגבר עליו. לא יהיה איפוק. תסתכלו מה קורה בכנסת עכשיו, איזה הצעות מגישים. יש איפוק?"

"אני מקווה ועדיין מאמין שראש הממשלה לא ייתן לאף אחת מההצעות האלה לעבור, ושמה שהוא צריך לעשות הוא להקים גוף שיעשה את זה במהירות, לא צריך לחכות לבחירות, ולנסות לתת פתרון לבעיה הזו. אפשר לחזור לוועדת נאמן, לתקן ולשפר אותה. עבדכם הנאמן מוכן לעשות את המחקר המדעי ולהיות חבר הוועדה או לייעץ לה. אפילו להיות יושב-ראש שלה".

רשומה רגילה

מחשבה אחת על “אהרן ברק מסיר את הכפפות: "מה שקרה באירופה קורה גם אצלנו"

  1. א.כ הגיב:

    ברק אבד "ברקו" הוא מעז לדבר על אנשים "משלנו" איפה הוא היה היה במינוי השופטת דורית … שהיא לא נמנית עם האג'נדה שלנו ולכן לא מונתה, ברק החל בחפירה במחשכים מתחת לבנין בית המשפט הבאים אחריו המשיכו בחפירות היום בית המשפט עומד לכרוס מהחפירות. כל ההשוואות מעידות שמשנת ברק דועכת וכורסת ולא הכל שפיט ! הרבון הוא העם! מעמד בית המשפט העליון תלוי ועומד בקבלת רצון העם בבחירות ע"י בית המשפט העליון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.