על סדר היום

עתירות ארדן לבג"ץ: לפסול חקיקה, להתערב בתקציבים ובנושאים מדיניים

בימים שבהם גלעד ארדן נהג לעתור לבג"ץ, הוא החזיק באופן קבוע בגישה אולטרה-אקטיביסטית, ובעתירותיו דרש מבג"ץ לקבל החלטות, שאם היו מתקבלות – היו מסמנות את שיאי האקטיביזם של בית המשפט העליון. אך ברוב המקרים שאותרו, בית המשפט נקט עמדה שמרנית יותר מזו של ארדן, ודחה את עתירותיו מרחיקות-הלכת. כיום לא מהסס השר ארדן לשקר ולטעון שבג"ץ "משתלט על הרשויות האחרות", וזו לדבריו הסיבה שבגללה הוא תומך בחקיקת "פסקת ההתגברות" במתכונת רחבה.

בראיון רדיו (6.5.2018) טען ארדן שהטענות הללו נגדו הן "קשקוש מקושקש". האמנם? בואו נבדוק.

בשנת 2003 עתר חבר הכנסת הצעיר (אז) גלעד ארדן לבג"ץ, לצד אמא לילדה הלוקה בתסמונת דאון. בעתירה ביקש ארדן מבית המשפט להתערב בתקציב המדינה, ולהורות לממשלה לתקצב חוק שהעבירה הכנסת, ושלא יושם נוכח העובדה שהממשלה לא כללה אותו בסדרי העדיפויות התקציביים. מדובר בתיקון לחוק חינוך מיוחד משנת 2002, המאפשר שילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הרגיל. למזלו של ארדן, העתירה הגיעה לדיון בהרכב בראשותה של השופטת דליה דורנר. בית המשפט קיבל את העתירה והורה למדינה להקצות, כבר באותה שנת לימודים, סכום כסף שיספיק להפעיל את חוק השילוב, ולו במתכונת מינימלית.

עוד בשנת 2003, עתר חבר הכנסת ארדן לבג"ץ, בדרישה שבית המשפט יהפוך את החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, שהחליט לא להעמיד לדין פלילי או משמעתי את ניצב משה מזרחי, ראש אגף החקירות, ולהסתפק ב"צעדים פיקודיים" שנקט כלפיו השר לביטחון-פנים באותה עת, גדעון עזרא, וזאת בשל חלקו של מזרחי בפרשת האזנות הסתר. ארדן טען ששיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אינו חסין מפני התערבות של בג"ץ, וכי על השופטים להיכנס בנעליו של היועץ המשפטי ולהפוך את החלטתו. לדבריו, "החלטת היועץ המשפטי מושתתת על אדני שווא, לוקה בחוסר סבירות קיצוני, פוגעת אנושות באמון הציבור במערכת המשפט ובמשטרת ישראל ובהחלטות היועץ המשפטי לממשלה, נוגדת את עקרונות היסוד החוקתיים של שיטת המשפט, פוגעת באושיות השלטון הדמוקרטי ובעקרון השוויון בפני החוק", ועוד. שופטי בג"ץ דחו את העתירה, וקבעו כי שיקול דעתו של היועץ המשפטי נמצא במתחם הסבירות.

בפברואר 2006 עתר לבג"ץ חבר הכנסת גלעד ארדן, יחד עם חברי כנסת נוספים – דניאל בנלולו, אהוד רצאבי ומיכאל רצון – נגד יו"ר ועדת הכספים, שהיה אז ח"כ יעקב ליצמן, ונגד שר האוצר באותה עת. נושא העתירה היה הליכים פנימיים של הכנסת בכובעה כרשות המחוקקת: טענה כי הליכי אישורן של תקנות הנוגעות לעמלות ההפצה בבנקים, על-ידי ועדת הכספים, היו פגומים, ולפיכך על בג"ץ להורות כי התקנות שהותקנו הן בטלות. בין היתר, נטען כי יו"ר הוועדה פתח את הדיון בשעה מוקדמת יותר מזו שנקבע מלכתחילה, שינה את סדר היום בו-במקום, כך שעניין אישור התקנות יועלה להצבעה מיידית, בעת שבחדר הוועדה היו ארבעה ח"כים בלבד, הידועים כמי שתומכים בתקנות האמורות. בשורה התחתונה ביקשו ארדן וחבריו סעד אקטיביסטי למדי – קביעה שיפוטית כי פעולה חקיקתית של הכנסת הייתה בלתי חוקית, וכתוצאה מכך גם התוצר החקיקתי הוא בטל. בית המשפט דחה את העתירה, בנימוק כי בנסיבות הספציפיות של המקרה "יש להעדיף את עקרון עצמאות הרשות המחוקקת, ולהימנע מהתערבות בהליכים פנים-פרלמנטריים".

בינואר 2006 עתר גלעד ארדן בבהילות לבג"ץ, לקראת הבחירות שהיו אמורות להתקיים למועצה המחוקקת של הרשות הפלסטינית. ארדן ביקש מבג"ץ להורות שממשלת ישראל תמנע את קיומן של הבחירות, במזרח ירושלים. גם כאן הדרישה שהפנה ח"כ ארדן לבג"ץ הייתה אקטיביסטית מאוד, על "סקאלת האקטיביזם" – הוא רצה שבית המשפט יתערב בסוגיה מדינית-ביטחונית, בתחום יחסי החוץ של המדינה, סוגיה שבית המשפט מייחס אליה מימים-ימימה כנושא בלתי-שפיט, שבו בית המשפט מותיר את ההחלטה לרשויות השלטון האחרות. ואכן זה היה רקע לדחיית העתירה – "החלטת הממשלה המאפשרת לתושבי מזרח ירושלים להשתתף בבחירות … נופלת בגדר סמכותה הכללית של הממשלה לנהל את ענייני החוץ והביטחון של המדינה".

סיכום: העותר הסדרתי ארדן החזיק בגישה אקטיביסטית-קיצונית, ודרש מבג"ץ פעם אחר פעם לקבל החלטות מרחיקות-לכת. לעומתו, בית המשפט החזיק בעמדות שמרניות בהרבה, ודחה את מרבית עתירותיו. ארדן ביקש מבית המשפט להתערב לא רק בהחלטות של הרשות המבצעת, אלא גם של העומדים בראש מערכת אכיפת החוק עצמם, בנושאי סדר עדיפויות תקציבי ואפילו בהליכים פנים-פרלמנטריים חקיקתיים. היום, לעומת זאת, הוא טוען שבית המשפט העליון פולש לתחומן של הרשויות האחרות. אין מנוס מהמסקנה, ולפיה התנהלותו של גלעד ארדן בנושא בג"ץ היא התנהלות צבועה.

רשומה רגילה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s