על סדר היום

מה איילת שקד הייתה יכולה לעשות למען הזכות לשוויון

כל צמרת המשפט בישראל התכנסה אתמול (20.7.2016) במשכן נשיאי ישראל, לכנס מיוחד שערך הנשיא, ראובן ריבלין, לכבוד יום הולדתו התשעים של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר. כולם היו שם – שופטי העליון בהווה ובעבר, פרופסורים ודיקני פקולטות למשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה וצמרת משרד המשפטים, כולם. הכנס הוקדש לנושא "השוויון בראי המשפט", וכמובן שכל הדוברים טרחו וציינו את תרומתו העצומה של הנשיא שמגר לנושא שלטון החוק והזכות לשוויון.

בין המברכים בתחילת הכנס הייתה גם שרת המשפטים, איילת שקד. מטבע הדברים, היא לא יכלה לשאת הרצאה משפטית מלומדת בפני הנוכחים; כל שיכלה הוא לומר כמה מילים מנומסות בדבר חשיבותה של הזכות לשוויון. "אני גאה לומר שמדינת ישראל היא אי של שוויון ודמוקרטיה בלב אוקיינוס של מזרח תיכון מדמם", היא אמרה, לפני שהפליגה עוד ועוד על חשיבותה של הזכות לשוויון, ותרומתו של שמגר בנושא זה ביושבו על כס השיפוט בבית המשפט העליון.

נשתכח כנראה משרת המשפטים שהיא אוחזת בידה את הכוח לחולל את השינוי החשוב ביותר בתחום השוויון שהמשפט הישראלי עשוי לקוות לו. מאז חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992, מנסה המשפט החוקתי בישראל להתמודד עם העובדה ששתיים מהזכויות הבסיסיות ביותר במשטר דמוקרטי – הזכות לשוויון וחופש הביטוי – אינן מופיעות בחוק. אין-ספור פסקי דין ומאמרים נכתבו, שבהם ניסו שופטים ומלומדים להתמודד עם הבעיה. על פי פסיקת העליון, הזכות לשוויון אינה מעוגנת חוקתית במלוא היקפה, אלא רק באותה ליבה של הזכות הנכללת במסגרת הזכות לכבוד.

שקד יכולה לפתור את זה די בקלות. כשרת משפטים פעלתנית בתחום החקיקה, היא יכולה הייתה להתפנות מיוזמות כמו חוק הפייסבוק, החוק להצרת צעדיהם של ארגוני זכויות אדם או הטלת חובת גישור על בני זוג המבקשים להתגרש – ולהניע הצעת חוק להכללת הזכות לשוויון בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לא דרושה כאן עבודת ניסוח מתישה, העבודה הזו כבר נעשתה. הצעת חוק כזו עשויה להיראות כך (הנוסח נלקח מהצעות חוק דומות שהונחו על שולחנה של הכנסת בעשור האחרון):

הצעת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון: הזכות לשוויון)

בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אחרי סעיף 5, יבוא:

"5א. הזכות לשוויון

(א) אין פוגעים בזכותו של כל אזרח או תושב של המדינה לשוויון בפני החוק ללא אפליה בשל גזע, לאום, צבע, דת, מין, נטייה מינית, גיל, ליקוי שכלי ומוגבלות פיסית.

(ב) כל אזרח או תושב של המדינה זכאי ליהנות באופן שוויוני מההטבות שמעניק החוק, ללא אפליה בשל גזע, לאום, צבע, דת, מין, נטייה מינית, גיל, ליקוי ומוגבלות פיסית.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בכל חוק אשר מטרתו לתקן אפליה קיימת של קבוצות מקופחות על רקע גזע, לאום, צבע, דת, מין, נטייה מינית, גיל, ליקוי שכלי ומוגבלות פיסית."

אבל זה כנראה לא בראש של שקד. היא לא בעניין של תרומה אמיתית לשוויון. בינתיים היא מסתפקת בלקחת קרדיט על העובדה שרוב עובדי הפרקליטות ומשרד המשפטים הן עובדות, ושרוב השופטים בישראל הן שופטות – עובדות שהיו נכונות גם לפני כניסתה של שקד לתפקיד שרת המשפטים. האם היא אמרה מילה על ההשתוללות מכיוונם של רבנים בעת האחרונה ביחס לקהילת הלהט"ב? אל תצחיקו את שקד.

חבל ששקד לא נשארה להמשך הכנסת. היא הייתה עשויה לשמוע את שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, מזכירה כי "אי אפשר לקיים את הדיון בשוויון בלי להדגיש את הפרדוקס המובנה, שבו מצד אחד, זה הערך המוסכם ביותר, אין אחד שיחלוק עליו, ומצד שני היעדר כל הסכמה כשאנחנו באים ליישם את ערך השוויון במצבים אמיתיים של החיים". או אפילו את שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן, שבדרכו האלגנטית הביא ציטוט מדברים שאמר פעם אחד, בנימין זאב הרצל: "איננו מפלים בין אדם לאדם, איננו שואלים מהי דתו של אדם ומאיזה גזע הוא. עליו להיות אדם ובכך אנחנו אומרים די".

רשומה רגילה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s