על סדר היום

שובו של הישראבלוף בגיוס החרדים

גיוס חרדים

תזכיר חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), שפירסמה הממשלה השבוע, הוא תמצית מהות הישראבלוף השורר בפוליטיקה הישראלית. האותיות מצטרפות למילים והמילים למשפטים, אך למי שקורא את התזכיר ברור שמנסחיו לא התכוונו למילים שכתבו כפשוטן. תזכיר החוק הזה הוא העמדת פנים אחת גדולה. חוק הגיוס הקודם, שהתקבל בכנסת ב-2014 ושהיה כביכול הבשורה הגדולה של מפלגת "יש עתיד" לבוחריה, התהדר בכינוי "חוק השוויון בנטל", וגם זו הייתה הגזמה פראית. שוויון לא היה בו, אלא רק אולי צמצום מסוים של האפליה בין המגזרים. אם מישהו חושב להשתמש במונח "שוויון בנטל" גם ביחס לתיקון החדש, זו תהיה דרגה חדשה של ציניות.

תזכורת: ב-1998 ביטל בג"ץ את הסדר דחיית-השירות שמכוחו פטר עד אז שר הביטחון, בצו אישי, כל אחד מעשרות אלפי תלמידי הישיבות, דחיית-שירות חוזרת ונשנית שהפכה בגיל מסוים לפטור מלא. בית המשפט העליון קבע שהפטור דה-פקטו הוא מגזרי, ולא אינדיבידואלי, ומקומו של "הסדר ראשוני" שכזה הוא בחקיקה ראשית ולא בצווים שמוציא שר הביטחון. המערכת הפוליטית נכנסה לטלטלה, וב-1999 הקימה ממשלת אהוד ברק את "ועדת טל". זו ישבה על המדוכה, ובעקבות הדו"ח שהגישה נחקק ב-2002 "חוק טל". הבשורה בחוק טל הייתה כינונה של "שנת הכרעה", שבה יוכל תלמיד הישיבה להחליט אם להתגייס, להמשיך ללמוד בישיבה או לצאת לשוק העבודה.

לא היה שום שוויון ב"חוק טל", ועתירות נגדו הוגשו מיד לבג"ץ. לבית המשפט לקח 10 שנים לבחון את יישום החוק, כדי לגלות שהגידול במספרי החרדים המתגייסים לצה"ל הוא כה מזערי, עד שאינו מצדיק את המשך האפליה הבוטה. ב-2012 ביטל בג"ץ את חוק טל, ושוב הושלכה המערכת הפוליטית לטלטלה עזה. אין פלא, איפוא, שנושא זה עמד במרכז מערכת הבחירות של 2013, והוביל לחקיקת חוק ה"שוויון בנטל" ביוזמת מפלגתו של לפיד.

חוק זה נחקק בעקבות פסיקתו של בג"ץ ולפיו ההסדר שב"חוק טל" איננו חוקתי, בשל פגיעתו הבלתי מידתית בעקרון השוויון. היה צורך, איפוא, שההסדר שייחקק יהיה שוויוני, או לכל הפחות שוויוני יותר מאשר זה שבוטל. ואכן, תהליך החקיקה נעשה בליווי היועץ המשפטי לממשלה, שחוות דעת מטעמו קבעה כי החוק החדש עומד, אך בקושי, בהוראות שנקבעו בידי בית המשפט העליון. כל חריגה ממנו, המעמיקה את האי-שוויון, עלולה להיפסל אף היא על-ידי שופטי בג"ץ.

אלא שכעת, בחלוף פחות משנתיים מאז נחקק החוק, זה בדיוק מה שעושה הממשלה. הצעת החוק החדשה לא מציעה הסדר נרחב חדש, הבא להתמודד בדרך חדשה ורעננה עם הסוגייה החברתית-פוליטית-כלכלית הזו. במקום זאת, היא פשוט מאריכה את המועדים ליישומו של חוק ה"שוויון בנטל" הקודם, שלוח הזמנים שבו היה ממילא איטי להחריד. זהו דפוס פעולה רגיל של ממשלות שמעדיפות לדחות עד לאין-קץ את פתרונן של בעיות חברתיות. כמו בחוק ההסדרים, שדוחה בשנה שוב ושוב את יישומן של חוקים חברתיים אחרים.

על-פי החוק הקודם, "תקופת ההסתגלות" של הציבור החרדי אמורה להסתיים ב-30 ביוני 2017. החוק החדש יאריך את התקופה הזו בשלוש שנים, עד ל-2020. אחרי "תקופת ההסתגלות" אמורה להתחיל "תקופת הקבע", אבל לא לגישתה של ממשלת ישראל הנוכחית. בהצעה החדשה, ב-2020 תתחיל "תקופת הסתגלות שנייה", וזו תסתיים ב-2023. אם יש מישהו שמאמין שהתאריך הזה, שמונה שנים מהיום, באמת יכובד ולא ישונה שוב בחקיקה על ידי הממשלה הבאה, או זו שאחריה, או זו שאחרי-אחריה, הוא כנראה נאיבי מדי מכדי לעקוב אחרי נפתולי הפוליטיקה הישראלית.

חוק הגיוס הקודם, נכתב בדברי ההסבר לתזכיר החוק החדש, "עורר התנגדות עזה בקרב הציבור החרדי והוא איים לקטוע תהליך חיובי שהחל לפני קבלתו ואשר הצביע על עלייה מתמדת והדרגתית במספר המתגייסים מקרב ציבור זה, אשר התחוללה ממילא מבלי שחרב חובת הגיוס במקרה של אי עמידה ביעדים התנופפה מעל ראשיהם". נשמע שלממשלה הנוכחית יש ביקורת חריפה כלפי הממשלה הקודמת, עניין משונה במקצת בהתחשב בעובדה שבראש שתיהן עמד אותו אדם.

"אין דין ללא דיין", אמר פעם נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. מישהו צריך לאכוף את הכללים. ואם הממשלה מתפרקת מכל מראית-עין של עמידה בעקרון השוויון, המטלה נופלת שוב על כתפם של המשפטנים. ליועץ המשפטי לממשלה יש תפקיד חשוב בתהליך – אלא שאנו כעת בשעת דמדומי כהונתו של היועץ היוצא, יהודה וינשטיין, ויועץ חדש עדיין לא נבחר. ומעליהם, ניצב בית המשפט העליון. זה שקירותיו עלולים להתלכלך בגרפיטי אם יפסוק באופן שאינו לרוחם של קיצוני הימין. על בית המשפט העליון לוודא שהחוק שיירש את "חוק טל", שבוטל בשל פגיעתו האנושה בשוויון, לא יהיה פוגעני באותה מידה.

רשומה רגילה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s