על סדר היום

איך בוחרים יועץ משפטי לממשלה

היכרות עם פוליטיקאים איננה יתרון, היא חיסרון. וינשטיין ונתניהו בהלווייתו של השופט מישאל חשין ז"ל (צילום: מארק ניימן, לע"מ)

היכרות עם פוליטיקאים איננה יתרון, היא חיסרון. וינשטיין ונתניהו בהלווייתו של השופט מישאל חשין ז"ל (צילום: מארק ניימן, לע"מ)

אם הייתה ניתנת לי הזכות לבחור מי יכהן כיועץ המשפטי לממשלה, החל מ-1 בפברואר 2016, כך הייתי ניגש למשימה: מאחר שהקריטריון הכללי לבחירת יועץ הוא שהמועמד צריך להיות ראוי לשמש שופט בית המשפט העליון, הייתי שואל את עצמי מי מהמועמדים הרלוונטיים ראוי בעיני להתמנות לעליון; ומאחר שמזה יותר מעשור שנים אני עוקב מקרוב אחר פועלם של היועץ המשפטי לממשלה ושל משרד המשפטים שהוא עומד בראשו, ונדמה לי שאני מכיר את מהות התפקיד טוב יותר מרוב האנשים העוסקים בסוגיה הרת הגורל של מינוי היועץ הבא, הייתי שואל את עצמי מי מהמועמדים הרלוונטיים כשיר בעיני להתמודד עם שלל האתגרים שמציע התפקיד.

זה נכון, התשובה לכל אחת מהשאלות האלה איננה מדע מדויק. בוויכוח על השאלה מי ראוי להתמנות לשופט העליון מעורבות לעתים הרבה אמוציות ומוטיבציות פוליטיות, המחדירות לשיח שיקולים שאינם ממין העניין. פוליטיקאים שונים, שאינם מבינים בעיניי את מהותה של השפיטה, רוצים לקבל "ייצוג" של מישהו "משלהם" שיישב בערכאה השיפוטית הבכירה. הכשל שלהם הוא כפול: הם אינם מכירים את המאטרייה הנמצאת על שולחנם של שופטי העליון רוב הזמן, והם אינם מבינים את הפוזיציה הייחודית ששופט מקבל עליו בעת שהוא הופך לשופט. כל מה ששופטים כתבו לאורך השנים, בתוך פסקי דין ומחוצה להם, שדעותיהם האישיות מופרדות מעמדתם השיפוטית-מקצועית, נדמה לאותם אנשים כמס שפתיים בלבד, הם אינם מאמינים בזה.

לפני 12 שנה, כאשר ראש הממשלה אריאל שרון ושר המשפטים יוסף (טומי) לפיד חיפשו מועמדים ליועץ המשפטי לממשלה, במקום אליקים רובינשטיין, שסיים קדנציה, התעוררה שאלה באשר למשמעות המונח "כשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון", כקריטריון שהגדירה ועדת שמגר אשר למועמד הראוי להתמנות ליועץ המשפטי לממשלה. האם מדובר ב"כשירות" טכנית, או מהותית? מבחינה טכנית, מועמד לבית המשפט העליון צריך להיות בעל ותק של 10 שנים לפחות בעריכת דין. השאלה עלתה סביב מועמדותו של ד"ר יורם טורבוביץ, ששימש בעברו גם כממונה על ההגבלים העסקיים. מועמדותו נפסלה מהטעם הטכני של היעדר ותק מתאים, אך התשובה איננה שהכשירות היא טכנית בלבד. לא כל מי שיש באמתחתו 10 שנות עשייה משפטית "כשיר" להתמנות לשופט בית המשפט העליון.

שופטי העליון עוסקים בכל הנושאים המשפטיים הקיימים, שכמעט כולם מוצאים דרך להגיע אל שולחנם לצורך הכרעה. משפט פלילי, תורת הענישה, משפט אזרחי לסוגיו, סוגיות מינהליות, יחסים בין רשויות השלטון, נושאים תורת-משפטיים, ענייני ביטחון, דת ומדינה, זכויות אדם, כל אחד מהמונחים הללו מגלם בתוכו עולם ומלואו. זה נכון שלא כל השופטים צריכים להיות מומחים בכל אחד מהתחומים – זו דרישה בלתי אפשרית בעליל – אך כמה מהמשפטנים המוכרים לנו ראויים להתמודד, בדרגה העליונה, ולעצב את הסוגיות הללו, המשפיעות באופן מהותי על חיינו?

הדילמה הזו מומחשת ביתר-שאת בבואנו לבחון את מצאי המועמדים על-פי הפריזמה השנייה, דהיינו על-פי האתגרים המונחים לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו. רוב האנשים המביעים את עמדתם בשאלת היועץ המשפטי הבא, כלל אינם מכירים את עבודת היועץ המשפטי לממשלה. אני חושש שאף חברי ועדת האיתור, בראשות הנשיא בדימוס אשר גרוניס, אינם יודעים לעמוד בפרוטרוט על קנקנה של משרת היועץ המשפטי. המחשבה שתפקידו מתמצה בלהכריע בתיקיהם הפליליים של בכירים ושועי ארץ, מאביגדור ליברמן ועד גבי אשכנזי, היא בבחינת אשליה, הזיה.

צריך לומר שתפקיד היועץ הוא תפקיד עמוס בצורה יוצאת-דופן. שלל עניינים דחופים, בוערים, נהדפים לעברו ומצריכים את התערבותו המיידית. למזלו יש לו מערכת מסועפת של צוותים הפועלים תחתיו, המסייעים לו בסינון הנושאים, מיומם והכרעה בהם. במחלקת ייעוץ וחקיקה פועלים תחתיו שישה משנים, המגבשים חוות דעת, יוזמים הצעות חוק ומפקחים על הרגולטורים בתחומים השונים, מתכנון ובנייה ועד השידור הציבורי. בתחום הפלילי פועלים תחתיו פרקליט המדינה והפרקליטות כולה, וכן המשטרה ורשויות החקירה והאכיפה הייעודיות, כמו למשל הרשות לאיסור הלבנת הון או רשות ניירות ערך. במשרדי הממשלה, ברשויות השלטון וברשויות המקומיות פועלים יועצים משפטיים פנימיים, שכל אחד מהם מהווה זרועו הארוכה של היועץ וכפוף לו מבחינה מקצועית.

היועץ אינו חייב להיות מומחה בפלילים, למרות שהוא ראש התביעה הכללית בישראל, דרגה אחת מעל פרקליט המדינה. ענייני פלילים מצריכים 30% מזמנו, לא יותר מכך, ומתוך הזמן הזה, הזמן הנדרש לצורך פרשיות המצריכות את הכרעתו האישית של היועץ הוא זעום. שלל סוגיות המעסיקות את הממשלה, מיוזמות חקיקה דחופות ועד מהלכים צבאיים בעת מלחמה, סמכויותיהם של שרים, גבולות המותר והאסור מבחינה חוקתית – כל אלה נמצאים בליבת עשייתו של היועץ, הרבה יותר מאשר התחום הפלילי. גיבוש מדיניות אכיפה ומדיניות משפטית כוללת, אפילו בתחום כמו למשל התייצבות היועץ המשפטי נוכח הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות – זוהי מהותו של תפקיד היועץ המשפטי.

מה כל זה אומר מבחינת התכונות שהייתי רוצה לראות במועמד לתפקיד היועץ? הוא אמנם אינו חייב להיות מומחה בכל ענפי המשפט, אך רצוי שיהיה ידען, בעל ותק וניסיון. הוא צריך להכיר על בוריו את תחום המשפט המינהלי והחוקתי, כדי לגבש תפיסה עצמאית של המהלכים המשטריים הראויים בשכבה העליונה של היחסים בין רשויות השלטון. הוא צריך להיות עצמאי בעמדותיו ובלתי ניתן להשפעות מבחוץ – ממש על-אדם – אך עליו להיות איש צוות, ולהיעזר במנגנונים שתחתיו, ולמעשה להסתמך עליהם באופן מלא ומוחלט, אחרת יקרוס או ימלא את תפקידו באופן מחפיר. הוא צריך להיות בעל יושרה ובעל עמוד-שדרה, אמיץ לב, מחויב לחוק ולמשפט במובנם הרחב. לשלטון החוק. היכרות מוקדמת עם פוליטיקאים איננה יתרון, אלא חיסרון. היא יכולה רק להפריע.

ועדת גרוניס גיבשה רשימה של שמונה מועמדים לתפקיד, ושרת המשפטים איילת שקד הוסיפה עליהם שניים נוספים. מתוך מניין המועמדים ייבחרו ככל הנראה שלושה, ומביניהם תבחר שקד את המועמד שתביא לאישור הממשלה. אני חושש שהשיקולים שפירטתי לעיל, כיצד מן הראוי לבחור יועץ משפטי, לא יהיו נר לרגליהם של מי שההכרעה הסופית נתונה בידיהם.

עברתי על רשימת המועמדים. אינני מתכוון כעת לנקוב שמות. הסיבה היא שעם רובם יש לי היכרות אישית. את חלקם אני מכיר שנים ארוכות על רקע מקצועי, עם חלקם אני שותף בהוראה במסגרת אקדמית, אין לי כל רצון או כוונה להלבין פנים.

אך אומר זאת: יש ביניהם כמה משפטנים שבעליל אינם ראויים להתמנות לשופטי העליון, לא כעת וגם לא בעתיד. יש כאלה שעדיין אינם בשלים, אולי יהיו ראויים בעתיד. יש מביניהם כאלה שמכלול עבודתו של היועץ רחוק מהם עד כדי כך, שלא ברור כיצד ייגשו לתפקיד. או שיחריבו אותו, או שיסתמכו על הכפופים להם במידה כזו שיתאיינו לחלוטין. יש בהם גם כמה משפטנים מעולים, ועדיין לא ברור אם גאונותם מכשירה אותם בעיניי לשמש יועץ משפטי לממשלה מוצלח. כאמור, המודל הנמצא לנגד עיניי הוא של היועץ האידיאלי, או לפחות האופטימלי, לא של היועץ המצוי במציאות.

מבין העשרה, ובהינתן שאין ואולי גם לא יכול להיות מועמד מושלם בכל הקטגוריות, יש שלושה מועמדים שנראים בעיניי ראויים לעלות לשלב הבא. אם אחד מהשלושה הללו יתמנה ליועץ, אנשום לרווחה. אם יתמנה מישהו מהאחרים, ובכן – אמשיך לחיות בעולמנו הבלתי מושלם.

רשומה רגילה

2 מחשבות על “איך בוחרים יועץ משפטי לממשלה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s