יומן משפטי

יומן משפטי | מתברר שגם בלשכת עוה"ד נחקרים במשטרה ערב בחירות

דורון ברזילי

ראש הלשכה דורון ברזילי (מימין), בימים היפים שלפני חרם השופטים. משמאל: השופטת מיכל אגמון-גונן. צילום: יוסי זמיר

1. בין שלל החקירות המתנהלות במשטרה בימים אלה, מצאה יחידת החקירות הארצית להב 433 זמן לזמן אמש (ה') את אחד מבכירי לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, לחקירה באזהרה. נוה, יו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז של הלשכה (גילוי נאות: הח"מ השתתף ומשתתף במיזמים שונים של המחוז ושל הלשכה), הודיע זה מכבר על כוונתו להתמודד על תפקיד ראש הלשכה, בבחירות שיתקיימו בעוד כחצי שנה. נוכח מאבק הבחירות האגרסיבי המתנהל בין נוה לבין ראש הלשכה המכהן, עו"ד דורון ברזילי, לא ניתן לשלול את ההנחה שזימונו של נוה לחקירה באזהרה, לראשונה בחייו, ועיתויה של החקירה הזו, הם חלק מאותו מאבק.

על-פי הודעת המשטרה מאמש, שלא נקבה בשמו של נוה, נחקר באזהרה "בכיר בלשכת עורכי הדין, בחשד לכך שחתם חוזה עם עורך דין, לשימוש פרטי במשרד ובשירותי משרד במתקני הלשכה". עוד נמסר כי במסגרת הליכים שונים שהתנהלו בבתי המשפט ביחס לאותו חוזה, מסר נוה, על-פי החשד, תצהירים סותרים בנוגע להסכמה על השימוש במשרד.

זמן קצר לאחר הודעת המשטרה, פירסם נוה עצמו בדף הפייסבוק שלו כי נחקר במשך שעתיים ביחידת יאח"ה. לדבריו, מדובר ב"תלונת כזב" שהגיש נגדו עורך דין, שוועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין הגישה נגדו שלוש קובלנות משמעתיות חמורות, בתקופה שבה נוה עמד בראשה, בין היתר בעבירות משמעתיות של מעילה בכספי לקוחות ומתן שיקים ללא כיסוי. לדבריו של נוה, בית הדין המשמעתי של הלשכה הרשיע את אותו עו"ד בכל שלושת המקרים, ואף הטיל עליו עונש של שלילת רישיון עריכת הדין למשך שנתיים.

"בעקבות סירובי להיכנע לאיומיו של עורך הדין הנ"ל ולבטל את ההליכים המשמעתיים שננקטו נגדו", כתב נוה, "הוא הגיש נגדי שתי עתירות מינהליות לבית המשפט המחוזי ושתי עתירות לבג"ץ, במסגרתן דרש את הדחתי מתפקיד יו"ר ועדת האתיקה ויו"ר ועד המחוז. ארבע העתירות הנ"ל נדחו, וכעת במסגרת מסע הרדיפה והנקמה שהוא מנהל נגדי, הגיש תלונת סרק במשטרה". נושא התלונה, לטענת נוה, הוא הסכם קואליציוני שנחתם בין ראש הלשכה ברזילי לבין יו"ר "סיעת הצעירים" בלשכה, שבמסגרתו הוקצה ליו"ר אותה סיעה משרד במחוז לצורך פעילותו הציבורית. ברזילי, ששימש יו"ר ועד המחוז עד שנת 2011, הוא שחתם על ההסכם, טוען נוה, וכשנוה עצמו נכנס לתפקיד יו"ר ועד המחוז לאחר הבחירות הקודמות בלשכה, הוא הסכים לכבד את ההסכם. הטענה שאותו עו"ד עשה במשרד שימוש פרטי, אומר נוה, היא טענת כזב.

מי שהגיש את התלונה נגד נוה הוא עו"ד משה זינגל, כאמור קליינט ותיק של ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים של הלשכה. חלק מהקובלנות שהגישה ועדת האתיקה נגדו, בתקופה שבה נוה עמד בראשה, היו אכן חמורות, אבל מוכרחים לומר שחלקן האחר נראו, איך נאמר, קצת קטנוניות. כמו למשל הטענה שהאות Z שבראש דף הלוגו של משרד עורכי הדין של זינגל איננה "פונט" רגיל אלא היא בגדר איור, ואיור בנייר המכתבים מהווה פרסומת אסורה על-פי כללי הלשכה. צריך גם לומר שזינגל עצמו הרוויח ביושר את היחס הקפדני שנקטה כלפיו ועדת האתיקה: הוא פנה כאמור לא רק בעתירות קנטרניות כנגד ועד המחוז שהתבררו בשלל ערכאות שיפוטיות, אלא אף בתלונות כנגד נוה עצמו, ובדרישות להשעותו מכהונתו כיו"ר ועד המחוז. מלבד זאת, זינגל גם הסתבך בפלילים, כשנעצר ונחקר בחשד שעשק אישה קשישה תוך העברת שתי דירות בלב תל אביב לרשות לקוחו.

גם בהנחה שחקירת המשטרה בתלונתו של זינגל נגד נוה תסתיים בלא כלום, זו עדיין חוויה לא נעימה להיות חשוד בחקירת משטרה, בפרט נוכח העובדה שנוה מתמודד על תפקיד ראש הלשכה. בבחירות הקודמות בשנת 2011 הוא היה שותפו של ברזילי למירוץ – ברזילי התמודד כנגד ראש הלשכה המכהן באותה עת, עו"ד יורי גיא-רון, ואף ניצח; נוה התמודד על ראשות מחוז תל אביב והמרכז כנגד עו"ד אביתר קנולר ממחנהו של גיא-רון, וניצח אף הוא. מאז זרמו הרבה מים עכורים בירקון, נוה איחד כוחות עם מחנהו של גיא-רון והוא נחשב למי שסיכוייו מצוינים להיבחר לראש הלשכה.

אפרים נוה

נוה (במרכז) עם שותפיו במחוזות הלשכה, עו"ד יוסי חכם (מימין) ואשר אקסלרד

 

אגב ההתמודדות, מעניין לציין שב-2011 תמכו השותפים ברזילי את נוה בחידושו של משוב השופטים, שמערכת המשפט מתנגדת לו נחרצות. בשנים שחלפו מאז הפכו עמדותיו של נוה למתונות וממלכתיות יותר, וביחד עם ראשי המחוזות האחרים בלשכה, התקיים דיאלוג נרחב מול הנהלת בתי המשפט במטרה למצוא פתרונות לשופטים שעורכי הדין שונים מתלוננים לגביהם. ברזילי, מצידו, הוציא לדרך לפני כחצי שנה, בדיוק בפתח שנת הבחירות בלשכה, את יוזמת המשוב, שהסתיים בימים האחרונים.

פרויקט המשוב עורר על ברזילי את זעמה של מערכת המשפט, ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס אף הטיל חרם של הנהלת בתי המשפט על כל האירועים שעורכת הלשכה. כל זה אינו חדש – גם בימיו של שלמה כהן כראש הלשכה, בשנים 2003 עד 2005, קיימה הלשכה משוב, וגם אז השופטים הדירו את רגליהם מאירועי הלשכה, אלא שאז היה החרם מוחלט. השנה, במקביל לחרם על המוסדות הארציים של הלשכה, המשיכו השופטים לשתף פעולה עם ראשי המחוזות, ולהשתתף באירועים מטעמם.

כך, זעם ברזילי לפני שבועות אחדים לגלות שהוא איננו בין המוזמנים לטקס חנוכת היכל המשפט החדש בתל אביב – היה זה נוה שבירך שם בשם הלשכה; וגם הערב לציון עשור להירצחו של השופט עדי אזר, לפני כשבועיים, נעשה בשיתוף מחוז תל אביב של הלשכה, בהשתתפות נוה ולא ברזילי. אפשר לומר שאף שמערכת המשפט אמורה להיות נייטרלית ביחס להתמודדות בבחירות על ראשות הלשכה, תמיכתה המובהקת בנוה גלויה לעין כל.

וינשטיין בחיפה 1.1.2015 קרדיט משרד המשפטים

וינשטיין, אמש (ה') בכנס העמותה למשפט ציבורי בחיפה. צילום: משרד המשפטים

וינשטיין פועל נגד ליברמן? מופרך

2. ועוד בענייני חקירות ובחירות. התחממות מערכת הבחירות לכנסת ה-20 עוררה כצפוי את שר החוץ אביגדור ליברמן מרבצו, בנוגע לחקירת המשטרה רחבת ההיקף המתנהלת בקשר לשוחד לעשרות בכירים ופעילים במפלגתו. באופן טבעי, הטענה המושמעת על ידי ליברמן היא שמדובר בחקירה פוליטית, שמטרתה להזיק לו בבחירות הקרובות. מוכרחים לומר שמדובר בטענה מוזרה: תשאלו 100 אנשים במערכת הפוליטית והמשפטית, 99 מתוכם יחשבו שנוכח הרקורד של היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי, יהודה וינשטיין, הוא איננו דווקא משונאיו הגדולים של ליברמן.

וינשטיין היה כזכור מי שסגר לפני שנתיים, זמן קצר לפני בחירות 2013, את תיק החקירה המרכזי נגד ליברמן, בפרשת עמותות הקש – החלטה קשה, בעייתית, שהתקבלה אחרי גרירת התיק במשך שנים ארוכות, ותוך שהוא מניח לראיות שבתיק להישחק בזו אחר זו. במקביל, החליט להתעקש על כתב אישום בפרשת השגריר, אלא שגם בתיק זה, שוינשטיין הצהיר כי הוא הולך ל"הרשעה בטוחה" חטאה מערכת אכיפת החוק פעמיים: פעם אחת כשבכל חקירת המשטרה לא נשאל ליברמן ולו פעם אחת האם השגריר, זאב בן-אריה, אכן אישר באוזניו בפגישתם במלון במינסק כי המידע שהוא מוסר לו בפתק שהעביר לידיו אכן נלקח מתוך מסמך חיקור הדין.

על הבור הזה בחקירה בנו סנגוריו של ליברמן, ד"ר יעקב וינרוט ועו"ד ירון קוסטליץ, את קו ההגנה שלהם שהוביל לזיכוי. נדמה שאפילו להם היה קשה להאמין שהמשטרה הצליחה להתרשל עד-כדי-כך בחקירה, שאת השאלה הזו, שהייתה מרכזית אפילו בעיני הסנגורים, הם שכחו משום מה לשאול.

הפעם השנייה הייתה בהחלטתו של וינשטיין עצמו, לאחר שבית משפט השלום בירושלים זיכה את ליברמן, שלא לערער למחוזי, בניגוד לעמדת צוות התביעה בתיק, אנשי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. הם דווקא עסקו בליקוט עוד ועוד חורים ופרכות בהכרעת הדין שניתנה בשלום ירושלים, אבל וינשטיין החליט שלא לקחת למחוזי את התיק הזה, שבתחילה הוא ראה בו תיק להרשעה בטוחה – ועוד בעיניים של סניגור.

ובחזרה לפרשת "ישראל ביתנו" הנוכחית. בשבוע שעבר הבאנו כאן דברים שאמר פרקליט המדינה, שי ניצן, בנוגע למועד הפיכת החקירה לגלויה, מועד שתוכנן בלי קשר להקדמת הבחירות. אתמול (ה') התייצב גם וינשטיין עצמו, להשיב לטענות שנשמעו מכיוון ליברמן וחלק מהחשודים עצמם. במושב הפתיחה של כנס העמותה למשפט ציבורי, שנפתח אמש במלון דן כרמל בחיפה ועתיד להימשך לאורך סוף השבוע, התייחס וינשטיין פומבית, גם לטענות כלפי המשטרה והפרקליטות, וגם לחומרת החשדות במהלך החקירה – ונוכח העובדה שמדובר בחקירה שעדיין מתנהלת, זו בהחלט אמירה יוצאת דופן. ב-2006, כשהיועץ המשפטי דאז מני מזוז התייחס לחקירתו של נשיא המדינה דאז משה קצב, בעודה מתנהלת, הוא ספג על כך בהמשך ביקורת חריפה (ובלתי מוצדקת לטעמי – הסברים בהזדמנות אחרת) משופטי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון.

"מדובר בחקירה משמעותית, שמעלה חשד לשחיתות מאורגנת ושיטתית, בהיקפים נרחבים", אמר וינשטיין, "שחיתות שמקורה על פי החשד בקנוניה בין אנשי שלטון מרכזי, שלטון מקומי ועמותות ציבוריות. וכל אלה לצורך הפקת רווחים וטובות הנאה אישיות מכספי הציבור". היועץ סיפר כי הפרשה החלה ממספר אירועים שונים ונפרדים, שהתגלה ביניהם מכנה משותף, והתמונה שהלכה והתגלתה עם התקדמות החקירה הסמויה, הייתה "מדאיגה", והעלתה חשדות ש"חומרתם מופלגת".

ביחס לטענות כלפי עיתויה של החקירה, ורצונן של המשטרה והפרקליטות כביכול להתערב בהליך הדמוקרטי, אמר וינשטיין כי מדובר ב"דברי הבל. אין דבר רחוק מן האמת מן הדבר הזה. מערכת אכיפת החוק עיוורת לשיקולים פוליטיים". בהמשך מנה את הסיבות לעיתוי הפיכת החקירה לגלויה, ובין היתר החשש לדליפת דבר החקירה והחשש משיבושה על ידי החשודים, הנחייתו הכללית של היועץ שחקירות פליליות אינן נעצרות בתקופת בחירות, וסיבה נוספת: העובדה ששנת התקציב התקרבה לסופה, וזו "תקופה בה עתידים היו לעבור סכומי כסף נכבדים בדרכים אליהן נחשפנו במסגרת החקירה".

נוכח השיקול הזה, ונוכח העובדה ששלל פרשות שחיתות עברו לשלב החקירה הגלוי בימים האחרונים של 2014, נדמה שמעתה, לקראת סוף כל שנה אזרחית, יהיה צפי לחשיפתה של חקירה פלילית גדולה, ששיקולי סוף שנת הכספים עשויים להיות רלוונטיים לגביה.

לבסוף, נימק וינשטיין את מהלכי החקירה בנימוק נוסף, גם הוא ראוי ביותר: זכות הציבור לדעת את המידע המלא על נבחריו, ועל מי שמבקשים את אמונו, דווקא בתקופת בחירות. "שיקול נוסף שעמד בפנינו הוא זכות הציבור לדעת והרצון שהמידע – שבחלקו נוגע לנבחרי ציבור – לא יוסתר מהציבור בעת בחירות. דומה בעיני שדווקא החלטה הפוכה, לעכב את מהלך החקירה היא שעלולה להתפרש כהתערבות בלתי ראויה בהליך הבחירות".

בעלי אוזן רגישה עשויים להתרשם שיש בדברים אלה משום עקיצה כלפי אליקים רובינשטיין, ששימש בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בין 1997 ל-2004. בשנת 2003 נחשפה חקירתו של ראש הממשלה אריאל שרון בפרשת "סיריל קרן", אך לא מפני שרובינשטיין חשב שמן הראוי לעדכן בכך את הציבור, אלא מפני שהפרקליטה המלווה בתיק, ליאורה גלט-ברקוביץ, לא יכלה לשאת את המחשבה שראש ממשלה החשוד בשחיתות שב ומתמודד בבחירות, ומערכת אכיפת החוק מסתירה את המידע הרלוונטי מפני הציבור. גלט-ברקוביץ הייתה היחידה שאי פעם הועמדה לדין בפרשת "סיריל קרן", מיד לאחר שפוטרה בבושת פנים מהפרקליטות בעקבות החקירה האגרסיבית לגילוי מקור ההדלפה.

שני אלה, וינשטיין ורובינשטיין, ייפגשו פנים אל פנים בעוד פחות משבועיים, בטקס פרישתו של נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. על-פי כללי הטקס, היועץ המשפטי נושא נאום בטקס הפרישה של הנשיא. עם קידומה של השופטת מרים נאור לכהונת הנשיאה הבאה של העליון, בטקס נוסף שיתקיים באותו יום, יזכה גם השופט רובינשטיין לקידום משלו – לתפקיד המשנה לנשיאה.

עוזמשים

מעקב: תבוסה להנהלת בתי המשפט מול העוזרים המשפטיים

3. לפני שבועיים כתבנו כאן על מאבקם של העוזרים המשפטיים נגד הנהלת בתי המשפט. המאבק מתנהל בעיקרו בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בפני הרכב בראשות השופטת הדס יהלום. העוזרים המשפטיים (גילוי נאות, בפעם השנייה: רעייתו של הח"מ משמשת עוזרת משפטית בבית משפט) דורשים לבטל את מגבלת ההעסקה שלהם, המופיעה בחוזי ההעסקה המיוחדים שעליהם חתמו, ולפיה רשאית הנהלת בתי המשפט לפטרם מעבודתם לאחר 6 שנות העסקה. הנהלת בתי המשפט ונציבות שירות המדינה נעמדו על הרגליים האחוריות בניסיון לשמר את המגבלה, כדי שחס וחלילה העוזרים המשפטיים לא יהפכו לעובדים קבועים במערכת.

את המאבק הזה מנהל, מצד הנהלת בתי המשפט, בעיקר היועץ המשפטי של ההנהלה, עו"ד ברק לייזר. הוא כנראה ניחן בזיכרון קצר מאוד, אחרת היה זוכר שאת הקריירה שלו במערכת בתי המשפט גם הוא החל כעוזר משפטי בבית המשפט המחוזי בירושלים. רק בהמשך התקדם לשמש במחלקה המשפטית של הנהלת בתי המשפט, בהמשך עבר לתפקיד "עוזר מיוחד" למנהל בתי המשפט הקודם, משה גל, שגם קידם אותו לתפקיד היועץ המשפטי. למרבה השמחה, לייזר כבר יצא מזמן מסכנת הפיטורים כעבור 6 שנות העסקה.

אתמול (ה') ספגו לייזר והנהלת בתי המשפט כולה מהלומה חריפה: בית הדין לעבודה קיבל את תביעת ועד העוזרים המשפטיים כנגד הנהלת בתי המשפט, והורה למחוק מתוך חוזיהם האישיים של העוזרים המשפטיים את הסעיף המאפשר למדינה לפטרם בתום 6 שנות העסקה (ס"ק 1054-11-13). השופטת יהלום קבעה שחלק מהשיקולים שמנתה המדינה כהצדקה לסעיף הגבלת משך ההעסקה "כלל אינם רלוונטיים ולא עמדו במבחן הזמן" – כמו למשל הטענה שהמשרה מיועדת לעורכי דין בראשית דרכם, או הטענה המוזרה עוד יותר, שלפיה ברבות השנים העוזרים המשפטיים "צפויים להישחק". ניתן היה לחשוב שדווקא הנהלת בתי המשפט תיזהר מלהשמיע את הנימוק הזה, שאותו אפשר להשמיע ביתר-שאת כלפי השופטים עצמם, שחלקם מכהנים במערכת שנים רבות וארוכות, עד גיל 70.

עוד מצא בית הדין לעבודה כי המדינה התעלמה משיקולים רלוונטיים בקביעת מגבלת ההעסקה, כמו הפגיעה הנגרמת כתוצאה מפיטורים שרירותיים בעוזרים משפטיים "המבצעים את עבודתם נאמנה", ושגם השופטים המעסיקים אותם מעוניינים בהמשך עבודתם. "המדינה לא נתנה את דעתה כלל וכלל לאנשים שאמורים למלא בתוכן את תפקיד העוזר המשפטי", נכתב בפסק הדין, "ההסתכלות הייתה על המערכת, על צורכי המערכת, על הגדרת התפקיד. לא נעשתה בחינה והתחשבות כלשהי במי שממלא את התפקיד בפועל". הסעיף בחוזיהם האישיים של העוזרים המשפטיים, נקבע, הוא אינו חוקי ולכן בית המשפט רשאי להורות על מחיקתו.

יש להניח שהמדינה תערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה. אך בטרם תפעל מתוך אוטומטיזם ותאוות ניצחון, מוטב לה לעצור לרגע, ולחשב מסלול מחדש. כל כך הרבה אנרגיה השקיעה המדינה במאבקה מול העוזרים המשפטיים. אך הם אינם האויב. התבוסה שנחלה המדינה בבית הדין לעבודה יכולה להוות רגע ראוי להפנים זאת.

רשומה רגילה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s