על סדר היום

החקירה הנגדית של זקן – דעת הקהל כבר הרשיעה, השופטים עדיין לא

שולה זקן

המופע המרתק/מדהים/לא-ייאמן הקרוי משפט אולמרט לא מפסיק לאכזב. אם ביום שני האחרון, בעת שהתובע עו"ד אורי קורב השמיע, במהלך העדות הראשית של שולה זקן, את הקלטות השיחות בינה לבין אולמרט, חשבנו שזה שיא הדרמה והעניין, ודבר לא יוכל עוד להתעלות מעליו, באה החקירה הנגדית שהחלה היום (ה'), והוכיחה שכל שיא דינו להתנפץ. הדיאלוג הנפיץ בין זקן לבין עו"ד איל רוזובסקי, סנגורו של אולמרט, כלל כמה אמירות מדהימות, הן בשדה המשפטי, הן בשדה הרכילותי, והן בשדה הציבורי-תקשורתי.

ניכר שזקן, שגם היום הגיעה מכלא נוה-תרצה, שם היא מרצה עונש של 11 חודשי מאסר, באה מוכנה לקרב. מאוד מוכנה. היא העידה על עצמה כמי שבאמתחתה 10 שנות לימוד בלבד, "אני אישה פשוטה" – אבל האישה הפשוטה הזו מאוד מתוחכמת, ובעלת קור רוח מדהים. דווקא רוזובסקי ניהל את הדיון עמה על טורים יחסית גבוהים. זקן, שישבה לילד דוכן העדים בקרבת השופטים, ידעה מתי לענות לו בווליום שלו, מתי לנצל את הצעקות כדי להצטייר כרגועה ומתונה, ומתי ללחוש את תשובתה לעבר השופטים כדי שיושבי האולם לא יקלטו את כל המילים.

כל החלק הראשון של היום, הוקדש למאבק סמוי בין רוזובסקי מצד אחד, לבין זקן והתובע קורב – כמה מוזר לכלול את שני אלה פתאום בקבוצה אחת – בשאלה מי ישלוט בדינמיקה של התשאול. זו חקירה נגדית, והשליטה בקו השאלות אמורה להיות של הסנגור, אך זקן סירבה להשיב תשובות ישירות, של מילה או משפט אחד, ובמקום זאת ניצלה את שאלותיו כדי לומר את הדברים שהכינה מראש. כשרוזובסקי ניסה לשסע אותה, ולהחזיר אותה לשאלה ששאל, קם קורב פעם אחר פעם וביקש מהשופטים שיורו לסנגור הנכבד שיאפשר לעדה להשיב. "אתה אומר אל תספרי סיפורים, תעני בכן ולא", אמרה זקן לרוזובסקי, "אבל מה לעשות, הסיפורים האלה הם החיים שלי".

לרוזובסקי לא היו שפנים

אם לפני הדיון היום, נראה היה שהמאבק המשפטי כבר הוכרע, אני מוכרח לומר שאחרי היום הראשון של החקירה הנגדית, התמונה כבר פחות ודאית. אמנם, רוזובסקי לא שלף איזשהם שפנים מדהימים מהכובע. מראש היה ברור שטקטיקת החקירה הנגדית שבה יבחר, היא של טענות מסדר שני, ולא של טענות מסדר ראשון. רוצה לומר, לא ניסיון לערער על האשמה כלפי אולמרט העולה מתוך גירסתה הנוכחית של זקן. ברור הרי, שאם מה שזקן מספרת נכון – אולמרט צריך להיות מורשע, וכנראה שלא רק בפרשת טלנסקי. בחלק השני של יום הדיונים היום, כשזקן כבר איבדה את הבלמים ועברה למירוץ חופשי של הטחת אשמה כלפי הפטרון לשעבר, היא הודיעה חגיגית שאם הייתה פותחת את הפה, היה אולמרט עומד לדין גם בפרשת הבית בכרמייה, ואולי גם בשורת פרשות נוספות שמהן הצליח לחמוק.

במקום זאת, בחר רוזובסקי לנסות לערער את מהימנותה של זקן, החל מהרגע הראשון. על פרשת מעטפות הכסף מטלנסקי כלל לא דיברו היום באולם המשפט. מאידך, דיברו על השאלה מתי החליטה זקן להקליט את אולמרט, האם הקליטה רק אותו, בכמה מכשירי הקלטה נהגה להשתמש, ממי קיבלה אותם, מי העביר את ההקלטות ממכשירי הדיסק-און-קי ומהאייפון שלה למחשב, ועוד כהנה וכהנה. כל הטכנוקרטיה הזו הייתה אמורה להוביל לאיזושהי מהות, והמהות היא – שזקן החליטה כבר מזמן להפיל את הבוס שלה. שהיא תיכננה את זה זמן רב מראש, ושהמטרה שלה הייתה, במשך כל הדרך, לסחוט את אולמרט כספית.

טיבם של נרטיבים כאלה, בין אם הם אמיתיים או שקריים, שהם יושבים על נקודות-עיגון של אמת. זקן לא צריכה תואר שלישי באוניברסיטה, באינסטינקטים שלה היא כבר הרגישה לאן הכול הולך, ולכן החליטה לרוקן את רוזובסקי מהתחמושת, ולהודות בכך שחשבה שאולמרט צריך לסדר אותה מבחינה כלכלית. אלא שגם את נקודת החולשה הזו היא הצליחה לסובב לטובתה, כדי להדגים עד כמה אולמרט דאג לה, הן מבחינה בין-אישית והן מבחינה כלכלית, באופן ישיר ובאמצעות אנשי-ביניים, עד השלב שהו עלתה להעיד במשפט הולילנד. אחרי עדותה זו, אמרה זקן, אולמרט כבר לא ספר אותה. הוא כבר לא היה צריך אותה.

אין חיבה בין זקן לצבן

והיו גם השיחות בין זקן לבין ה"מתקשרת" שלה, שרוזובסקי השמיע קטעים מהן לאורך היום כולו, כנראה חשב שהוא מצא שלל רב, ושהוא מצליח להביך את זקן, שנדמית כמי שנוהה אחרי קמיעות ולחשים, ולא כאישה מחושבת ורציונלית. גם כאן, רוזובסקי טעה. ההקלטות בין שיחותיהן של השתיים אכן לא נעימות עבור זקן, אך תוך הפגנת קור רוח, היא הצליחה שלא להתרגש גם מהן. אכן, הדברים שהיא נשמעת אומרת שם ביחס לבוס לשעבר, מעלים ספקות באשר לכנות הגירסה שהיא משמיעה כיום. למשל, כשהיא אומרת שם, בהקלטה, "אני אפתח את הפה" – די ברור שהיא מתכוונת לומר שהיא תפתח את הפה נגדו בזירה המשפטית, בעדות נגדו במשטרה או בבית המשפט. ניסיונה להסביר היום, שהתכוונה שהיא מתכוונת לפגוש אותו ולהתעמת עמו, לא נשמע משכנע במיוחד.

כל זה איננו בא לומר, שקו ההגנה הנוכחי של אולמרט נידון בוודאות לכישלון. המהלך המתרחש כעת בבית המשפט המחוזי בירושלים, ככל שיש לו חשיבות – והרי ההחלטה שינפק המחוזי לא תעמוד בפני עצמה, אלא רק תהווה תשתית להכרעתו של בית המשפט העליון בערעור התלוי ועומד – תלוי בשאלה האם השופטים ישתכנעו ממהימנותה של זקן, עד למידה שבה יסכימו להפוך את התוצאה שהם עצמם (כלומר, שניים מהם, יעקב צבן ומשה סובל) ניפקו לפני כשנתיים וחצי. אם לשפוט משפת גוף ומהערות שנזרקו לאולם בית המשפט, בין ראש ההרכב, צבן, לבין זקן לא שוררת חיבה יתרה. לא אמפתיה. לא הבנה כלשהי. בבית המשפט של דעת הקהל אולמרט כבר גמר את הסיפור. אבל אין, לפי שעה, כל תימוכין להערכה שדעתם של השופטים זהה.

רשומה רגילה

מחשבה אחת על “החקירה הנגדית של זקן – דעת הקהל כבר הרשיעה, השופטים עדיין לא

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s