על סדר היום

כותב אורח | תביעות ייצוגיות בהגבלים עסקיים – זה הדבר הבא

הגבלים

מאת עו"ד אלעד מן

לאחרונה גבר העיסוק ואיתו הדיון בפעולות האכיפה האזרחית המשלימה בתחום ההגבלים העסקיים ובנוגע לנזקיהם של קרטלים בינלאומיים בהיבט הישראלי המקומי. הצורך בהתמחות ובהקצאת משאבים ייעודיים לתחום הולך וצומח זה, הביא גם להצעות מבניות שונות שנגעו להקמת ערכאה דיונית ייחודית לתחום, שתרכז תחת כנפיה את הדיונים בו ותייעל את מהלכם ותוצאתם. בצד הצעות אלו, עולים גם רעיונות נוספים הקשורים אליהן, שהועלו גם בפני רשות ההגבלים העסקיים, משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, שגם בהם יש אולי כדי לייעל את מערך האכיפה האזרחית בתחום זה, הסובל מתת-אכיפה בולטת.

העניין הראשון נוגע לקביעות אזרחיות. כידוע, הממונה על ההגבלים העסקיים רשאי לקבוע כי הסדר קיים או מבוקש, הוא הסדר כובל; כי קו פעולה שאיגוד עסקי קבע או המליץ עליו, או מבקש לקבוע או להמליץ עליו, הוא הסדר כובל; כי במיזוג חברות מתקיימים תנאים ההופכים את החברה הממוזגת למונופול; כי בעל מונופולין ניצל לרעה את מעמדו בשוק; וכן שקבוצה מצומצמת של בני אדם היא "קבוצת ריכוז". בנוסף, קביעת הממונה משמשת ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי.

גם כאשר מוגש כתב אישום פלילי נגד תאגיד או אדם, ראוי לראות בו תחליף לקביעה אזרחית, בהיבט הראייתי. במצב כזה ניתן יהיה אף לעשות שימוש בהליך אזרחי בחומרי החקירה הנחשפים במסגרת ההליך הפלילי, ויש לאפשר נגישות למגישי ההליך האזרחי לחומרים אלו – בסייגים המתבקשים לשם שמירת אינטרסים לגיטימיים מוגנים. יש לשקול אף הנגשת חומרים שנאספו על ידי הרשות אגב הליכים מינהליים שנקטה. לא מעט הליכי אכיפה אזרחית בתחום ההגלים העסקיים, נולדו בעקבות פתיחת חקירות פליליות, למשל פרשות קרטל חברות הגז, קרטל המרצפות, קרטל הלחם ועוד.

הליך אזרחי נגרר לפלילי, גם בהגבלים

דברים דומים ניתן לומר גם באשר להליך אזרחי נגרר לפלילים. יש לחזק את האפשרות להגשת תובענות ייצוגיות בתחום ההגבלים כך שינוהלו במקרים המתאימים כתובענות אזרחיות הנגררות לפלילים. לשם כך יש להפחית את החסמים הדיוניים הנוגעים לאפשרות ניהול תובענות אלו, ולהוסיף את בית הדין להגבלים כאחת הערכאות שבהן ניתן לנהל את ההליך הנגרר.

בד בבד, ראוי לחתור למצב שבו בית הדין להגבלים ישמש גם כבית משפט מתמחה וכטריבונל בעל סמכות ייחודית בתביעות אזרחיות המתנהלות בתחום זה. תחום העיסוק הנוגע להגבלים עסקיים דורש התמחות והתמקצעות מיוחדת. הסוגיות הנדונות במסגרת התיקים וההליכים השונים, מזמינות צורך במומחיות כלכלית ספציפית ובניתוח שווקים בצד ההתמחות המשפטית הרלוונטית. בית הדין להגבלים עסקיים, האמון על ניהול רוב מכריע של ההליכים העוסקים בתחום משפט זה – הוא הטריבונל הראוי לרכז תחת כנפיו גם את הדיון בתביעות הגבליות אזרחיות, ותביעות ייצוגיות בתחום זה.

בדומה למנגנון הקיים בדיני ניירות הערך, יש להעביר את האחריות ושיקול הדעת בקשר למימון הליכים הנוגעים לתחרות והגבלים עסקיים מהקרן למימון תובענות ייצוגיות – אל רשות ההגבלים העסקיים. זאת, לשם הרחבת המקורות הכספיים ועידוד תובענות הגבליות, שמספרן היום נמוך מאוד. כיום מתחלק תקציבה השנתי של הקרן, העומד על פחות ממיליון שקלים וחצי, על כל סוגי התביעות האזרחיות. תביעות בתחום ההגבלים מצריכות משאבים רבים יותר לצורך חוות דעת יקרות ואיסוף נתונים ולכן ראוי לתמרץ אותן יותר.

רשומה רגילה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s