על סדר היום

תשכחו ממוסיה ארד

מוסיה ארד

יום דרמטי צפוי היום (ב') אחר הצהריים בבית המשפט העליון, בעוד אחד מהרגעים המכוננים בסאגה האינסופית של פרשות השחיתות של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. זה יהיה כשחמשת שופטי העליון, בראשות הנשיא אשר גרוניס, יתכנסו לדון בבקשת הפרקליטות להוספת ראיות חדשות במסגרת פרשת טלנסקי. אף שלא צפויה החלטה כבר היום, יש להניח שניתן יהיה לחוש את כיוון הרוח, ולהעריך האם בקשתו החריגה של פרקליט המדינה שי ניצן, שחתם בעצמו על הבקשה כיאה ברגעים דרמטיים שכאלה, תתקבל.

אם תתקבל הבקשה, יצטרך בית המשפט העליון להחזיר את תיק טלנסקי לבית המשפט המחוזי, לצורך גביית הראיות החדשות וכתיבת פסק-דין משלים. הראיות הללו הן שתי קלטות, המתעדות שיחות בין אולמרט לשולה זקן, מתוך שמונה הקלטות שמסרה זקן למשטרה במסגרת הסדר הטיעון שעליו חתמה; ו"יומני שולה" הממוחשבים, שבהן תיעדה בזמן אמת את ההעברות הכספיות ממוריס טלנסקי, ואף רשמה אילו נתחים מתוכם העבירה לכספת של אורי מסר, ואיזה חלק מסרה לאולמרט בעצמו.

כדי לאפשר את הגשת הראיות הללו, תידרש זקן לעלות להעיד בבית המשפט המחוזי, ואולם הפרקליטות החליטה לנקוט גישה מצמצמת, ולתחום את עדותה של זקן אך ורק לאותם חלקים שיאפשרו את הגשת שתי הראיות הללו. אפשר היה ללכת גם על גישה מרחיבה יותר, ולבקש מזקן לחזור במלואה על העדות שמסרה בחדר החקירות המשטרתי, עדות שלטענת פרקליט המדינה עצמו הייתה מוליכה בבירור להפללתו של אולמרט בשתי הפרשות – טלנסקי וראשונטורס.

מבחינה פרוצדורלית, אם יחזור תיק טלנסקי לבית המשפט המחוזי בירושלים, יהיה צורך להקצותו להרכב שיפוטי. בהרכב המקורי ישבו הנשיאה דאז מוסיה ארד, ולצידה השופטים יעקב צבן ומשה סובל. את 740 עמודי הכרעת הדין שלהם הם כתבו במשותף. מאחורי הקלעים חולקה כמובן עבודת הניתוח והכתיבה בין שלוש הלשכות, אך מעל דפי פסק הדין כל השלושה חתומים על כל חלקיו של פסק הדין. מסיבה זו לא ניתן לשייך לשופט מסוים אחריות לחלק מסוים באותה הכרעת דין, שזכתה לביקורות חריפות, גם מצד כותב שורות אלה – אך ההערכה המקובלת היא שהשפעתה וגישתה של ארד ניכרות לאורך הכרעת הדין כולה.

אלא שאם התיק אכן יחזור למחוזי, לא ניתן יהיה להחזירו להרכב המקורי, מאחר שארד פרשה מכהונתה ב-2012, זמן קצר לאחר שתיק ראשונטורס-טלנסקי הסתיים במחוזי, והפרקליטות עירערה לעליון. תיאורטית, אמנם, ניתן היה להחזיר את מוסיה ארד מפרישתה, להושיבה מחדש על כס השיפוט במחוזי ולהפקיד בידיה את ההליכים המשלימים בתיק טלנסקי, כשלצידה חבריה להרכב המקורי, השופטים צבן וסובל. תרחיש כזה, צריך לומר, הדיר בשבועות האחרונים שינה מעיניהם של גורמים שונים בפרקליטות. אף שמשפט אולמרט בירושלים החל בתקרית חריפה בין השופטים לבין עו"ד אורי קורב, ראש צוות התביעה בתיק אולמרט בפרקליטות מחוזי ירושלים, שהוקלט בחשאי כשכינה את השופטים "חמורים גדולים", היחסים האישיים בינו לבין השופטים השתפרו בהמשך והיו תקינים. ולמרות זאת, הכרעת הדין שידרה דחייה של רוב הנקודות המרכזיות שבהן ביקשה התביעה לשכנע את בית המשפט.

ובכן – מי שחשש מחזרתה של מוסיה ארד לכס השיפוט, להשלמת הטיפול בתיק אולמרט, יכול להירגע. מוסיה ארד לא תשוב לכס השיפוט בשום קונסטלציה, גם אם נשיא בית המשפט העליון בכבודו ובעצמו יתקשר ויבקש ממנה ליטול את המשימה על עצמה. הפרוצדורה שלפיה ניתן להחזיר שופט פורש לכהונה פעילה, באמצעות הסעיף בחוק בתי המשפט הקרוי "שופט עמית", לא תופעל במקרה של ארד. יורשה בלשכת הנשיא בבית המשפט המחוזי בירושלים, השופט דוד חשין, יצטרך למצוא מבין שופטי המחוזי שופט אחר שישלים את ההרכב. ועם זאת, הנוהג המשפטי מחייב בכל זאת לנסות שההרכב החדש יהיה דומה ככל האפשר להרכב המקורי, מה שמבטיח את השתתפותם של צבן וסובל. צעד ראוי מצידו של חשין יהיה להושיב את עצמו בראש ההרכב, כיאה לרגישות התיק ובמטרה למנוע לזות שפתיים.

המשפט יתנהל מחדש

בינתיים, לקראת הדיון, הגישו סנגוריו של אולמרט, עו"ד אלי זהר ורועי בלכר, ביום חמישי האחרון את תגובתם לבקשת הפרקליטות להוסיף ראיות חדשות. הם כבר התבקשו להגיב, בכמה הליכים ובכמה ערכאות, על ההתפתחויות שהובילו לחתימת הסדר הטיעון של זקן עם הפרקליטות, אבל כעת הם נדרשים להתמודד עם ליבת הטיעונים המשפטיים, במקום לעסוק ברטוריקה של אחיזת עיניים. בשורה התחתונה, ראוי לזכור שאולמרט וסנגוריו מבקשים מבית המשפט שלא לאפשר את הגשת הראיות החדשות. משפטית זו כמובן עמדה לגיטימית – אך אולמרט הקפיד עד עתה להיראות כמי שמחזיק בעמדות ראויות גם מבחינה ציבורית. ובכן, מבחינה ציבורית, העובדה שנאשם במשפט שחיתות מבקש מבית המשפט לעצום עיניו מלהביט על ראיות רלוונטיות לבירור האשמה בתיק, איך נאמר, לא בדיוק משדרת חפות וניקיון כפיים.

ומהן ההנמקות לעמדתם זו של סנגורי אולמרט, לדחיית בקשתה של הפרקליטות להוספת ראיות חדשות? הנימוק העיקרי הוא חריגות הסיטואציה, והצורך להעדיף את "עקרון סופיות הדיון" על פני הסיכוי שהראיות החדשות אכן יתרמו לשינוי התוצאה שאליה הגיע בית המשפט. את האסמכתה לכך שואבים זהר ובלכר מפסק דין של העליון בפרשת ארנלדו לזרובסקי – אז דובר בשאלה אם לקיים משפט חוזר. בתיק אולמרט אנו עדיין לא מצויים בשלב כל כך מאוחר של ההליך המשפטי. אמנם, חלפה קרוב לשנה מאז הדיונים שקיים העליון בערעור הפרקליטות בתיק ראשונטורס-טלנסקי ופסק הדין עדיין מתמהמה, איך פירוש הדבר שתיק הערעור עדיין תלוי ועומד, ומאזן השיקולים בין שני הערכים שלעיל בנקודה זו בזמן, בוודאי אינו דומה למאזן בשלב המשפט החוזר.

עוד מדגישים הסנגורים, את התפקיד ההפוך שנוטלת על עצמה הפרקליטות במקרה זה, לעומת מקרים אחרים. נכון, ברוב המקרים אלה הם דווקא הסנגורים המבקשים להביא בשלב הערעור ראיות חדשות, שעשויות להביא לזיכוי הנאשם, והפרקליטות היא זו המתנגדת לכך. באותם מקרים, היא אכן מנמקת את עמדתה בהדגשת כלל סופיות הדיון. הפעם המקרה הפוך: "נראה כי התהפכו היוצרות", כתבו זהר ובלכר, "בבקשה להגיש ראיות חדשות נשתכחו מהפרקליטות כליל הנימוקים שבהם היא עושה שימוש תדיר כאשר היא מתנגדת לבקשות לגשת ראיה בערעור. [הפעם] דחקה הפרקליטות את עקרון סופיות הדיון לקרן זווית, והותירה אותו שם שקט ומבויש".

גם ה"ראיות החדשות" שהפרקליטות מבקשת להגיש, טוענים הסנגורים, כלל אינן חדשות. שכן, גם "יומני שולה" כבר שימשו ראיה מטעם הפרקליטות בשלב המשפט המקורי, וגם מאחר שעדותה של שולה זקן איננה ראויה להיחשב גם היא כראיה חדשה. הסנגורים גם נסמכים על העמדה הטקטית של הפרקליטות, בדבר סיכויי ההצלחה של הערעור גם ללא הראיות החדשות, כנימוק לדחות את בקשת הפרקליטות. במילים פשוטות, אם הפרקליטות מצהירה כי "הערעור עומד היטב גם ללא גביית ראיות חדשות", הרי ש"טענה זו מעידה מתוכה כי הראיות החדשות אינן הכרחיות לצורך הכרעה בערעור, ובמצב דברים זה אין כל טעם וכל הצדקה להמשיך את עינוי הדין ומסכת הייסורים שחווה אולמרט מיום תחילת החקירה בפרשה".

לקינוח, משמיעים הסנגורים איום מרומז, כי פתיחת המשפט מחדש אין פירושה שהליך עדותה של זקן והגשת הראיות החדשות יהיה "קצר וממוקד", אלא שהסנגורים עצמם יעשו כל שביכולתם כדי לפתוח מחדש חזיתות רבות, לחקור את זקן חקירה נגדית ממושכת, להעלות בעדותה זו נושאים רבים ומגוונים, שיצריכו בוודאי גם הבאת עדים נוספים כדי לאשש או להפריך את גרסתה. "אין ספק", הם כותבים, "שבעדותה יעלו נושאים רבים נוספים, בין אם מיוזמתה של זקן עצמה, בין אם מיוזמת בית המשפט ובין אם מיוזמתו של אולמרט. בנוסף לעדותה הנדרשת של זקן, לא יכולה להיות מחלוקת שיידרשו עדויות חדשות של אולמרט, של עו"ד אורי מסר, ושל מעורבים נוספים. יוצא איפוא, שמשפטו של אולמרט יצטרך להתחיל מחדש".

התמונה המלאה נחשפת

סנגוריו של אולמרט עושים כל שביכולתם, כך נראה, כדי לשכנע את שופטי העליון להימנע מפתיחת תיק טלנסקי מחדש. ככה זה כנראה עם מחילות נחשים אפלות, ברגע שמסירים את הסלע מפתחן אין לדעת מה ייצא משם ויכישך. הם טוענים שכדי להכריע אם עדותה של זקן מהווה "ראיה חדשה" כמשמעותה בחוק, יש צורך לנתח את מערכת היחסים ששררה לאורך השנים בין אולמרט וזקן, ושזהו דבר שאיננו מעניינו של בית משפט.

כמו במקרה של השופט דוד רוזן, שישב בתיק הולילנד בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ושהיה צריך להכריע רגע לפני מתן הכרעת הדין אם לאפשר את עדותה של שולה זקן – כך גם שופטי העליון יצטרכו למעשה להכריע כעת, האם הראיות החדשות ובהן גם עדותה של שולה זקן, דרושה להם לצורך מתן פסק דינם בערעור. רוזן החליט לדחות את בקשת הפרקליטות יום לפני הכרעת הדין, ולמחרת היום התברר מדוע – הרשעתו של אהוד אולמרט בעבירות השוחד שבהן הואשם הייתה כה ברורה בעיניו, שלא היה צורך בשום חיזוק ראייתי נוסף. שופטי העליון, בראשות גרוניס, עומדים בפני שיקול דומה. בשלב הזה של הליך הערעור, בוודאי התגבשה במידת-מה התמונה הראייתית והנורמטיבית בעיניהם, עד למידה שבה הם יודעים אם הראיות החדשות נחוצות להם כדי להגיע להכרעה בדבר הרשעה או זיכוי. אם יחליטו איפוא לדחות את בקשת הפרקליטות להוספת ראיות חדשות, אין פירושו של דבר החלשת עמדת התביעה בתיק בואכה פסק הדין, אולי להיפך.

כמובן שקיים כאן שיקול נוסף, והוא שיקול הנראות הציבורית. הפרקליטות מבקשת למצות את הדין עם אולמרט בפרשת טלנסקי, אף שאולמרט יורשע כאן לכל היותר בעבירת מרמה והפרת אמונים. זאת, לאחר שכבר הורשע בעבירת לקיחת שוחד בפרשת הולילנד, ונגזר עליו עונש כבד של 6 שנות מאסר בפועל. הצידוק לעמדת התביעה הוא הן בהעמדת הנורמה המשפטית-פוליטית על כנה, בנושא של החזקת כספים במזומן על ידי פוליטיקאים, ומערך יחסי הגומלין בין תורמים ומיטיבים לבין נבחרי הציבור. ובאופן אישי ביחס לאולמרט, רואים בפרקליטות ערך בחשיפת התמונה המלאה, המגלה התנהלות מושחתת מצד מי שהגיע לעמדות הבכירות ביותר בפוליטיקה הישראלית. גם את השיקול הזה, של הערך במיצוי פומבי של הדין, יצטרכו שופטי העליון לשקול. (ע"פ 8080/12)

רשומה רגילה

מחשבה אחת על “תשכחו ממוסיה ארד

  1. ליאור הגיב:

    יובל.
    שש אני על אמרי פיך כמוצא שלל רב…
    כתיבתך מפרה וחדה ,עם יכולת ניתוח פשוט מבריקה.
    תענוג לקרוא אותך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s