על סדר היום

מבחן דנקנר של שופטי העליון

דני דנקנר

המלחמה של מורשעי פרשת הולילנד בעונשים שנגזרו עליהם, במסגרת ערעורים שיוגשו בחודש הקרוב לבית המשפט העליון, עדיין לפנינו. אבל קדימון למאבק הזה ניתן היה לראות השבוע (ב'), במסגרת הדיון בערעור שהגיש דני דנקנר לעליון בפרשה אחרת – פרשת הבנק הטורקי – על העונש שנגזר עליו. בעוד שבתיק הולילנד ספג דנקנר מידי השופט דוד רוזן עונש של 3 שנות מאסר בפועל, בפרשת הבנק הטורקי גזר עליו השופט צבי גורפינקל שנת מאסר בפועל אחת בלבד. מאחר שבתיק זה הודה דנקנר באישומים והורשע במסגרת הסדר טיעון, התמקד ערעורו לעליון בחומרת העונש בלבד, ולא בהרשעתו בדין. רוזן, אגב, טרח וציין בגזר הדין בתיק הולילנד, כי העונש שהוא מטיל על דנקנר ירוצה במצטבר לעונש הקודם, ולא בחופף.

בתיק הבנק הטורקי הורשע דנקנר בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תקין של תאגיד בנקאי (עבירה על פקודת הבנקאות) ושתי עבירות של קבלת דבר בתחבולה. במקור הואשם דנקנר גם בעבירות של לקיחת שוחד, ואולם במסגרת הסדר הטיעון שיכנעו סנגוריו את הפרקליטות למחוק את העבירה החמורה, ולהסתפק בעבירות פחותות, מה שאיפשר להם להציג בתקשורת את העסקה כניצחון של דנקנר, והתקפלות של הפרקליטות. ובלשונו של עו"ד נבות תל-צור, סנגורו של דנקנר: "ההסדר הושג לאחר סיום פרשת עדי התביעה, כשהתברר שלא ניתן לעמוד מאחורי האישומים החמורים שיוחסו לנאשם". האמת כמובן שונה: הסדר הטיעון נחתם רגע לפני שדנקנר עצמו היה אמור להעיד במשפט, לאחר שהסנגורים קלטו שהאישומים הוכחו בעיקרם בראיות, ומן הראוי לעשות בקרת נזקים.

דנקנר כיהן כדירקטור וסגן יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים בשנים 1997 ועד 2004, ובהמשך כיו"ר הדירקטוריון בין השנים 2007 עד 2009, אז הודח על פי דרישתו של נגיד בנק ישראל דאז, סטנלי פישר, דרישה שנראתה אז סתומה, ובהמשך התבררו סיבותיה. בגזר הדין, שניתן בדצמבר 2013, כתב השופט גורפינקל כי "נכון שבסופו של דבר הנאשם לא הורשע במעשים שהביאו לפגיעה כלכלית בבנק, אולם אין להקל ראש כלל וכלל בחומרת מעשיו. פעולות הנאשם נעשו מתוך ניגוד עניינים, ועירוב בין עסקיו הפרטיים לבין תפקידו הציבורי כיו"ר דירקטוריון של בנק, מהגדולים במדינה. הפרת האמונים של הנאשם זועקת למקרא העבירות שבהן הודה והורשע".

באשר לעונש ציין כי "מעשיו מחייבים להענישו באופן שיעביר מסר בהיר וחד-משמעי, שמעשים אלה לא יוכלו לעבור לסדר היום ללא ענישה מכאיבה בצידם". בנוסף לשנת מאסר בפועל, הוטל עליו גם קנס של מיליון שקל, ובתיק הולילנד הוטל עליו קנס נוסף של חצי מיליון שקל, תוך התחשבות בקנס הקודם.

 פעל בכלל לטובת הבנק

העונש שהטיל גורפינקל על דנקנר נתפש על ידי סנגוריו כמחמיר. הם הרי ביקשו להסתפק בקנס ללא מאסר, ולכל היותר להטיל עליו כמה חודשי מאסר על-תנאי, או במקרה המחמיר יותר כמה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. הם לא העלו על דעתם מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח, והרטוריקה המחמירה של השופט בגזר הדין – זו הייתה ההזדמנות היחידה שלו לכתוב את דעתו על דנקנר, מאחר שבהכרעת הדין הקצרצרה הסתפק באימוץ הודאתו במסגרת הסדר הטיעון – סייעה להם לציירו כמי שאינו מחובר לנורמת הענישה הנוהגת בעבירות שחיתות שכאלה.

בשלב הערעור בעליון החליט דנקנר לצרף לגלריית הסנגורים המפוארת שלו, שכללה גם כך את תל-צור, יורם ראב"ד, יוסף בנקל וכל האחרים, גם את ד"ר יעקב וינרוט. "מעולם לא נגזר עונש של מאסר בפועל על עבירה של הפרת אמונים בתאגיד, כשהיא עומדת לעצמה", נכתב בעיקרי הטיעון שהגישו הסנגורים לעליון. הסנגורים אף ביקשו לשכנע את העליון כי בניגוד לתמונה שהצטיירה בגזר הדין במחוזי, פעולתו של דנקנר בניגוד עניינים הייתה למען הבנק ולטובת הבנק.

כהרגלו של וינרוט, הטיעון שלו מתוחכם ומפותל. הוא הולך בערך כך: העונש שהטיל השופט גורפינקל מרים את רף הענישה בעבירות שבהן הורשע דני דנקנר. בעת שנערכה עסקת הטיעון, היה מתחם הענישה שנקבע על ידי בתי המשפט בעבירות אלה, נמוך יותר, ולכן "כאשר מדובר בעסקת טיעון, לא היה מקום להרים את הרף של הענישה". זאת, בהתאם לקביעה של השופט חנן מלצר, שקבע בפרשת ג'קי מצא, ראש רשות המסים לשעבר, כי "אין זה רצוי שייקבע רף ענישה גבוה יותר מהקיים במסגרת העונש המושת על נאשם בעקבות הסדר טיעון".

"מעשי הפרת האמונים שנעשו על ידי דנקנר, מהווים את הגילויים החמורים ביותר של פגיעה בערכים המוגנים בעבירות של שחיתות תאגידית", כתבו אנשי הפרקליטות במענה לערעורו של דנקנר, "בשונה מהמשתמע מטיעונו של דנקנר, הוויתורים שהסכימה הפרקליטות לעשות בכתב האישום, אינם מאיינים את חומרת המעשים שבהם הודה דנקנר. לא יכול להיות ספק קל שבקלים כי מעשיו של דנקנר לא רק שאינם על הגבול הפלילי, אלא מצויים הרף החמור של העבירות שבהן הודה".

ביום שני השבוע התקיים הדיון בערעורו של דנקנר בעליון, בפני השופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ואסתר חיות. וינרוט הדגיש בפתח דבריו את הטיעון שפעולותיו של דנקנר היו בכלל לטובת הבנק, לא נגדו. "הדבר הכי קיצוני בפסק הדין", הוא אמר, "תחפשו ותהפכו, באיזה שהוא מקום בעולם, שבו יגידו לאדם שייכנס למאסר בפועל בגין ניגוד עניינים, ומה שהוא עשה זה לטובת הבנק". השופטת חיות העירה: "הרי בהפרת אמונים, גרימת הנזק זה חלק מיסודות העבירה". "אני מתכוון שלא נגרם נזק מבחינה כלכלית", השיב וינרוט, "הבנק לא סבל אלא הוא הרוויח". השופט רובינשטיין שאל: "ואם הבנק הרוויח, האם זה משנה מבחינת הפרת האמונים?". וינרוט מיהר להשיב: "אם המעשה נמצא ברף העליון של החומרה, בוודאי שיש לכך משקל אם הנאשם הרוויח על חשבון הבנק או שהבנק הרוויח על חשבון הנאשם".

מי שמחפש את הקשר בין דני דנקנר לאהוד אולמרט, ימצא אותו לא רק בישיבתם המשותפת על ספסל הנאשמים בתיק הולילנד, אלא גם בהסתמכות סנגוריו של דנקנר על העונש הקליל שקיבל אולמרט בתיק ראשונטורס-טלנסקי בבית המשפט המחוזי בירושלים: "דנקנר היה יו"ר של בנק בישראל", אמר וינרוט, "נניח שיטילו עליו שישה חודשי עבודות שירות. במקרה של אולמרט, המחוזי קובע ארבעה מקרים של סטייה מהשורה, הוא מדבר על ניגוד עניינים חריף מאין כמוהו. ומה טענה המדינה? שבנסיבות החמורות האלה, צריך להטיל על אולמרט עבודות שירות – זה העונש החמור. ובית המשפט נתן מאסר על תנאי. כיצד אפשר להסביר אצלנו עונש של שנה? זה לא דומה למקרה של אולמרט באף קנה מידה".

ערעורו של דנקנר על עונשו בפרשת הבנק הטורקי, הוגש עוד לפני שהונחתה עליו המכה הנוספת, בדמות גזר הדין בתיק הולילנד. אלא שכעת, כל הצדדים – כולל שופטי העליון – יודעים מה מונח על הכף. מצד אחד, הם יכולים להרשות לעצמם להקל במידת מה בעונש שהוטל בתיק הזה, ביודעם שממילא דנקנר צפוי לרצות שנות מאסר ממושכות בפרשה המרכזית. מצד שני, גם תיק הבנק הטורקי עוסק בשחיתות, אף שמדובר בשחיתות תאגידית, ולא שלטונית. פסק הדין שיינתן כאן עשוי לסמן אם הקו המחמיר שנקטו שופטי המחוזי בתל אביב – הן גורפינקל, הן רוזן – בתיקי השחיתות הבולטים שבטיפולם, יזכה לגיבוי מערכאת השיפוט הבכירה. (ע"פ 677/14)

רשומה רגילה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s